אלדן תחבורה בע"מ נ' פנחסוב ואח'

פסק דין

מונחת בפני תביעה שעניינה בתאונת דרכים.

רקע:

ביום 14.7.2011 בבאר-שבע ארעה תאונת דרכים בין שני כלי הרכב נשוא התביעה (להלן: "התאונה").

אין חולק כי התרחשה תאונה בין שני כלי הרכב, ושרכב התובעת חנה במקום המיועד לתחנת אוטובוס, אך יש חולק באשר לנסיבות קרות התאונה ולאחריות בגינה.

העידה בפני עת/1 (להלן: "עת/1") שהינה הנהגת ברכב שבבעלות התובעת (להלן: "רכב התובעת"), כמו כן העיד נתבע 1 (להלן: "נתבע 1") שהינו נהג הרכב מסוג אוטובוס (להלן: "האוטובוס"), שבבעלות הנתבעת 2.

עיקר טענות הצדדים:

לטענת ב"כ התובעת, רכב התובעת חנה בתחנת אוטובוס, עת/1 נכנסה לרכבה ובעת סגירת הדלת, החל נתבע 1 בנסיעה ופגע ברכבה. עת/1 שוללת את הגרסה לפיה פתחה את דלת רכבה לעבר האוטובוס.

הפגיעה ברכב הינה בקצה הדלת השמאלית עם המגן של הגלגל האחורי ימני של האוטובוס.

לשיטתו, יש להעדיף את גרסתה של עת/1, מאחר והנתבע 1 כלל לא ראה כיצד ארעה התאונה. כמו כן אופי המכה ברכב התובעת אין בו דווקא כדי לתמוך בגרסת הנתבע 1.

לאור האמור מבקש לקבל את התביעה.

לטענת נציג הנתבעים, עת/1 חטאה פעמיים – פעם אחת שנכנסה לתוך מפרץ האוטובוס, ובפעם השנייה שלא נקטה באמצעי זהירות.

בכתב ההגנה נטען כי בעת עצירת האוטובוס לקליטת נוסעים, רכב אחר שחנה במפרץ התחנה מנע מהאוטובוס להיצמד למדרכה. לאחר עצירת האוטובוס, רכב התובעת עצר במרווח שנוצר בין האוטובוס למדרכה.

זאת ועוד, כאשר הנתבע 1 סיים לקלוט את הנוסעים והחל בנסיעה שמע רעש של פגיעה באוטובוס.

לטענתו, עת/1 פתחה את דלת רכבה באופן פתאומי.

לאור האמור מבקש לדחות את התביעה.

דיון והכרעה:

השאלה הצריכה לענייננו בתיק דנן – מי אחראי לקרות התאונה – דהיינו האם עת החל נתבע 1 בנסיעה פגע בדלת רכב התובעת, כאשר זו הייתה במהלך סגירה או בעצם במהלך פתיחת הדלת.

כבר עתה אומר שלאחר ששמעתי את טענות הצדדים, את העדויות, עמדתי על נסיבות קרות התאונה, מיקום הרכבים, מיקום הפגיעות ועיינתי בכל אשר הובא בפני, הגעתי לכלל מסקנה כי מירב האחריות לתאונה רובצת לפתחה של עת/1 בשיעור של 70%, ויש לייחס לנתבע 1 אחריות בשיעור של 30%.

ובמה דברים אמורים: